חגיגת קיץ, עוגה וגלידה

אני אוהב את הקיץ מכל עונות השנה. אני יודע, שאני בדעת מיעוט בנושא. אני אפילו אוהב את הקיץ בתל אביב. הקיץ מגיע אל העיר בשפע של אור, צבעים וטעמים. אני אוהב איך שהעיר מתקלפת מכיסויי החורף שלה ומשחררת את תושביה אל עליצות סוחפת חושים-מסיבות במתחמים פתוחים, שווקים ליליים ביפו ובנמל, ריחות של בשרים נצלים, ירידים והופעות, תערוכות, שפע של שפות זרות, שמרטיב את החד גוניות ובעיקר, השווקים מתמלאים בפירות עסיסיים מלאי טעם וצבע.
פירות אלו הם בבחינת הזוהר של העונה הקיצית עבורי. אין משהו שיכול למלא את עורקיי באושר טהור יותר ממראה פירות הקיץ מונחים להם בערימות מופלאות בשווקי העיר. משמשים, אפרסקים ונקטרינות, שזיפים בשלל צבעים וטעם, אבטיחים מתוקים ומלונים עמוסי עסיס, ענבים בשני צבעים והכל כלכך צוהל.
בשבילי, מתוקף תשוקתי לאוכל ואפייה, השמיים הם הגבול כשזה מגיע לפירות ובמיוחד הפירות הללו. יש משהו כלכך מרענן בשילוב פירות עם כל מנה, מן המתאבנים ועד הקינוחים, אפויים או טריים. אני חושב, שפירות וירקות, מעבר לחשיבותם התזונתית לאין שיעור, מקשרים אותנו אל הטבע ומאפשרים לנו לשמור את החיבור העתיק אליו. כשזה מגיע לקינוחים, פרי רענן וטרי יכול לבדו לצלוח במשימה. כשמשלבים פירות עם שוקולד השמחה שוטפת את בלוטות הטעם, ואין שילוב מוצלח יותר מזה, אפילו גויבה משתדכת מצוין לשוקולד. קצפות,שמנות וגבינה עוטפות אותן בנקל-עוגות גבינה ישודרגו בכמה רמות בתוספת של פרי כלשהו. לחמים ולחמניות, מעט מתקתקים, ילכו נהדר עם פירות, אך כאן אני ממליץ להוסיף אותם בצורה היבשה שלהם. רטבים לבשר ועוף יקבלו בברכה כל תוספת של פרי, וסלטים משוועים אליו. והשידוך האהוב עליי ביותר הן הגבינות הקשות והבשלות עם פרות מתוקים, בעיקר פירות קיץ: בימי הקיץ החמים, אני אוהב לפתוח את החלונות בשעות אחר הצהרים המאוחרות, לתת לבריזת קיץ קלילה להיכנס הביתה, לפרוס מגוון של גבינות בשלות וארומטיות לצד פירות עסיסיים ומתוקים, ללגום יין לבן חצי יבש צונן (גוורצטרמינר עושה לי את זה הכי)  ולעצום את העיניים.זהו.בלי יותר מדי, אני משיג שלווה.
כבר שבועיים שאני מחפש להכין עוגה שתשבח את הנוכחות של פירות הקיץ. במסגרת החיפוש נתקלתי במספר לא מבוטל של מתכונים המשלבים שוקולד ואגסים. מאוד רציתי ליצור עם משמשים ולכן, מיד ביצעתי תמרונים על כמה מתכונים והגעתי אל היפה בבנות, עוגת שוקולד וויסקי ומשמשים הפוכה.

אל העוגה הזאת רציתי להוסיף משהו צונן ומתוחכם, רציתי גלידה. אין דבר יותר עשיר ומנחם בקיץ, מגלידה שמנתית, קטיפתית ומלאת טעמים מתוחכמים. שיטוט באחוריו של שוק הכרמל, גילה לי מוכר תבלינים קשיש ומתוק שמכר לי פרחי לבנדר שהציתו לי את הדמיון. ככה נולדה לה גלידת לבנדר עם שזיפים בוויסקי.

את הגלידה אני ממליץ למזוג אל תוך כוס עם צ'ייסר של וויסקי, ועל זה לזלף מעט מייפל ולזרות שקדים קלויים קצוצים.

עוגת שוקולד וויסקי ומשמשים הפוכה


למשמשים:
55 גרם חמאה
150 גרם סוכר חום
3 כפות חלב
8-10 משמשים בינוניים חצויים ללא הגרעין
1 כפית וניל

לעוגה:
130 גרם חמאה רכה
220 גרם סוכר חום
100 גרם סוכר לבן
מעט תמצית וניל
2 כפות וויסקי משובח
2 ביצים
1 גביע של שמנת חמוצה (200 גר)
220 גרם קמח
50 גרם קקאו
10 גרם אבקת אפייה
חצי כפית מלח
120 גרם קפה שחור חזק מסונן מגרגירים

מתחילים במשמשים: ממיסים במחבת חמאה,סוכר חום, וניל וחלב ונותנים לטופי שנוצר לבעבע כדקה. מכניסים את חצאי המשמשים למחבת כשהחלק הפנימי כלפי מטה. נותנים להם לשבת במחבת על אש נמוכה כשלוש דקות ומדי פעם מטלטלים קלות את המחבת לאפשר לסירופ לשטוף בעדינות את המשמשים. לא כדאי להגזים בטיגון כי המשמשים יתרככו ויתפוררו.
מורידים מהאש ונותנים למשמשים להתקרר מעט.
לעוגה: בקערת מיקסר עם וו גיטרה, מניחים חמאה,וניל, וויסקי, סוכר חום ולבן. מרככים את החמאה במהירות נמוכה עד בינונית. מוסיפים את הביצים לאט לאט, מאפשרים לכל ביצה להיטמע היטב לפני הוספת הביצה הבאה.
מערבבים את הקמח, הקקאו, המלח ואבקת האפייה יחדיו בקערה. מוסיפים לקערת המיקסר את השמנת החמוצה ומייד אחר כך את האבקות. מוסיפים באיטיות את הקפה ולאחר כמה בחישות עוצרים את המיקסר, ובעזרת מרית מגרדים את דפנות ותחתית הקערה. נותנים למיקסר עוד כמה ערבולים.
הרכבת העוגה: מרפדים תחתית של תבנית קפיצית בקוטר 24 ומניחים עליה את חצאי המשמשים במעגל כשצידם הפנימי כלפי מטה. שופכים עליהם את הרוטב שנוצר במחבת. עליהם שופכים באטיות רבה את בלילת העוגה, נזהרים לא להזיז את המשמשים תוך כדי.
מכניסים לתנור שחומם ל160 מעלות למשך חצי שעה. בודקים בעזרת קיסם. אם הקיסם יצא רטוב מבלילה או דביק מבלילה, מוסיפים עוד עשר דקות. כך עושים כל פעם עד שהקיסם יוצא יבש או עם מעט מאוד פירורים דביקים. ייתכן שבמהלך האפייה ייזל מעט מהטופי מחוץ לתבנית,ולכן על מנת למנוע שיישרף וימלא את התנור והבית בעשן, כדאי לשים את העוגה על רשת ומתחתיה מגש עם מעט מים.
מוציאים את העוגה ומניחים לה להתקרר. הופכים את התבנית על צלחת רחבה ומקלפים אותה מהעוגה ואת נייר האפייה. כדאי לתת לעוגה לשבת יום במקרר לפני ההגשה, היא הופכת עשירה יותר בטעם ומעט יותר לחה ודביקה.

גלידת לבנדר עם שזיפים בוויסקי


0.5 ליטר חלב
500 גרם שמנת מתוקה
180 גרם סוכר
7 חלמונים
15-20 פרחי לבנדר מיובשים (ניתן להשיג בכל דוכני התבלינים בשווקים)
חצי תרמיל ווניל
10 שזיפים מיובשים קצוצים ומושרים לשעה לפחות במעט מים רותחים, כף סוכר ושוט של וויסקי

מכניסים לסיר את החלב ,השמנת, הסוכר ופרחי הלבנדר. חוצים את תרמיל הווניל לשניים ומגרדים את הגרגירים בעזרת קצהה של סכין קטנה וחדה. מכניסים את הגרגירים והתרמיל הפתוח לתוך הסיר עם החלב והשמנת. מחממים על אש בינונית עד גבוהה. מערבבים מדי פעם על מנת שהסוכר לא יישרף בתחתית הסיר. במקביל, מכניסים את החלמונים לקערה ומקציפים מעט במטרפה. כשהחלב רותח מוזגים ממנו מעט לחלמונים תוך כדי טריפה עם המטרפה. למען הנוחות, מזגתי את הנוזל החם למד ליטר קטן, שאפשר לי למזוג את הנוזל על החלמונים תוך כדי טריפה, וכך נמנעה הפיכת החלמונים לחביתה. ממשיכים לשפוך את הנוזל החם על החלמונים תוך כדי טריפה. מעבירים את הנוזל שנוצר חזרה לסיר דרך מסננת על מנת להיפטר מפרחי הלבנדר ותרמיל הווניל. ממשיכים לחמם את הנוזל שנוצר בסיר עוד כמה דקות עד שהוא מסמיך קצת וכאשר מעבירים אצבע על הנוזל שנשאר על גב כף עץ, השביל שנוצר נשאר די ברור.
מורידים מהאש ונותנים לנוזל להצטנן לגמרי.
בשלב זה אני השתמשתי במכונת גלידה. אני ממליץ על קניית מכונה כזאת רק אם באמת אתם אוהבים להכין גלידה בבית. זאת לא השקעה יקרה בכלל והכיף והרושם בהגשת גלידה ביתית, שלא לדבר על הטעם המשובח, שווה כל שקל.
מכניסים את הנוזל הקר עם השזיפים המסוננים למיכל המכונה, ונותנים לה לעבוד עד קבלת תערובת רכה ויציבה. מכניסים למקפיא לפחות לארבע שעות.
אם אין לכם מכונת גלידה, מוזגים את התערובת יחד עם השזיפים למיכל ומכניסים למקרר. אחת לעשרים דקות, מערבלים את המסה עם מזלג היטב. מבצעים את הפעולה שוב ושוב עד שהגלידה קופאת וקשה עד בלתי אפשרי להמשיך בערבול.

ואת הפוסט הקיצי הנפלא הזה, אני מסיים בשיר של גזוז:

ישראליות שורשית וחלה לשבת

אוכל מגיע אלינו תמיד מהאדמה והמשק החקלאי. האיכות של המזון אותו אנחנו אוכלים דרך הדימוי העשיר, הטרי , המתפוצץ מטעמים, מקובע בתוך המידע מאיפה הוא מגיע. בכל תרבות, מודרנית ועתיקה, בכל מקום על כדור הארץ, חוגגים בהתאם למועדי הזריעה והקציר. מוקירים תודה לטבע שמזין אותנו ומעשיר את חוויות החיים שלנו ומציפים את הרגש. השבוע חגגנו את שבועות בישראל. חג שמוקיר לטבע תודה על היבול הראשוני של השנה, ועל השפע שעוטף אותנו.
בפאתי עמק יזרעאל, ערש החקלאות והפיתוח הקולינרי של ישראל השורשית, נמצא מושב מקסים, ירוק וידידותי הנקרא, רם-און שמו. מעבר לסנטימנטים הרגשיים שיש לי למושב הזה, היות ובן זוגי המדהים מגיע ממנו, יש לי גם הרבה כבוד לפיתוח והשורשיות שיש בו. השבוע, בחג השבועות, חגגו שם כרגיל מדי שנה, בחגיגות שבועות, עמוסות בילדים לבושי לבן ועטויי זרים, עמוסות בכל טוב הארץ והמשק החקלאי ועמוסות בשמחה המחוברת לאדמה.

את האירוע התחלנו במסע קצר במרחבי השדות והמטעים של המושב על מנת להזכיר לנו את מקור השפע והפרנסה ולהוקיר לו תודה, לחגוג את השפע. המסע עובר בכרמים עמוסי הענבים שיהפכו ליין עשיר בטעמיו ומשמח נשמות דואבות, בין עצי שקד עמוסי שקדים מרירים וירוקים, מטעי הדרים ועשבי תבלין.

אני מעריץ את החיבור שיש לשורשיות האדמתית עם האוכל. אני אוהב את המחשבה שהאוכל שאנחנו אוכלים מקורו בטבע, שהאהבה שהשמש , הרוח, השמש ובטן האדמה נותנים לצמח תועבר בטעמיו אלינו, לבטן ולנשמה שלנו.
האוכל שלנו, מחבר בינינו כמו בין האדמה אלינו. האוכל מקשר ויוצר קרבה. הוא הדבק התרבותי, החברתי ואפילו הכלכלי בינינו לבין עצמינו לבין הטבע והכדור. האוכל הוא המקרב בהיכרותי עם רפי, חברי הטוב ושותפי העתידי לחזיון העסקי שלי. הכרתי אותו בתקופת עבודתי בארקפה שברחוב רוטשילד בתל אביב. החיבור בינינו היה מיידי. התשוקה לבישול ואוכל דרך הכנת הקפה המשובח, בנוסף לעובדה ששנינו רצינו להיות קונדיטורים, היוו קרקע פוריה לארוחות נהנתניות והפרייה קולינרית הדדית. רפי המשיך אחר כך לכיוון אפייה ובצקים ואני לכיוון העוגות. רפי המשיך בלחמים אצל אורי שפט המהולל ובקפה "מרגוזה" האיכותי שביפו, שכונת מגוריי ומגוריו עד היום. הוא אופה נפלא והאהבה שהוא מכניס לבצק, והערגה שיש בעיניו כלפי הלחם התופח הופכים את תוצרתו למושלמת.
כששבועות ברקע, כינסתי את רפי לביתי כדי לאפות חלה משובחת, כזאת שמשתוקקת להציף את הבית בריחות של חום ואהבה, קידוש ושלוות אלוהים. חלה אוורירית ורכה להרוות אותה בטעמי מאכלים של שבת.

המתכון הוא לשתי חלות. את הקליעה עצה אני משאיר בידכם. כל בצק אפשר למספר הרצועות ולקלוע.אפשר משלוש, מארבע ומחמש ואפילו משש. בלינק הזה ניתן לראות קליעה של ארבע רצועות.

חלה לשבת

600 גרם קמח שטיבל 2 (ניתן להשתמש גם בקמח לבן רגיל אך בשטיבל 2 התוצאה תהיה רכה ואוורירית יותר)

8 גרם מלח

8 גרם משפר אפייה (לא נורא אם לא משיגים אך כדאי להשיג על מנת לשמור על טריות החלה לאורך זמן. ניתן להשיג במרכולים הגדולים ובחנויות המתמחות)

4 גרם שמרים יבשים (או 8 גרם שמרים טריים מפוררים)

65 גרם סוכר (החלה אינה ממש מתוקה. תוספת סוכר תעלה את המתיקות בהתאם.לשיקולכם)

45 גרם שמן סויה (לגרסה החלבית והעשירה יותר ניתן להמיר בחמאה מומסת)

1 ביצה

250 גרם מים

בקערת מיקסר עם וו לישה או בקערה עמוקה, מכניסים את השמרים ומעליהם את הקמח והסוכר ומערבבים היטב. מוסיפים לקערה את הביצה, המלח, המשפר והשמן והמים ומתחילים בלישה. לשים כחמש דקות עד שהבצק הופך אחיד וחלק ונפרד מקערת המיקסר. מקמחים את משטח העבודה וממשיכים ללוש ביד את הבצק לכעוד דקה. מקמחים מעט ועוטפים בשקית ניילון בצורה רופפת שתאפשר לבצק לגדול בתוך השקית. 

לאחר כחצי שעה או כאשר תפח הבצק והכפיל את נפחו, מחלקים את הבצק לשניים (שתי חלות). כל חלק מחלקים למספר החלקים הרצוי, בהתאם למספר רצועות הקליעה, ומכדררים לכדורים קטנים. כל כדור מרדדים לרצועה ארוכה. כדאי לתת לכל רצועה מנוחה של כמה שניות ואז להמשיך שוב לרדד על מנת לקבל רצועות ארוכות יותר ודקות יותר. כדאי לא לרדדן עם מערוך, אלא עם הידיים ועל משטח חלק וללא קמח אחרת הבצק יחליק ולא נוכל לרדדו לרצועות. 

קולעים מהרצועות חלה בהתאם, מצפים בביצה מדוללת במים עם קורט מלח וחצי כפית סוכר (לטרוף היטב היטב את הביצה) ומפזרים שומשום או פרג שלם או כל טופינג אחר. מניחים על מגש המיועד לאפיה, ומניחים לתפיחה נוספת של כחצי שעה להכפלת הנפח.

מחממים תנור ל180 מעלות ואופים כעשרים וחמש דקות. החלות אמורות לקבל צבע חום עמוק והתחתית שלהן גם כן. בודקים בנקישה קלה עם האצבע על החלק התחתון, אם נשמע צליל אטום החלה אפויה היטב. כדאי להוציאן לצינון על רשת גריל ולהתאפק עד לצינון מוחלט. גם אחרי שהוצאנו מהתנור, מתרחשת עדיין אפייה בתוך החלה, ולכן אם נבצע ממנה לפני שהתקררה, ייתכן ונראה חלקים רכים ולא לגמרי אפויים בתוכה. במידה והחלות לא נאפו לגמרי אחרי שהתקררו באופן מוחלט, כנראה שחום התנור לא חזק מספיק ולכן בפעם הבאה יש להעלות את זמן האפייה בשבע דקות.

ולסיום, כמחווה לשורשיות הארצישראלית, שיר יפיפה על עמק יזרעאל בביצוע מרומם של חווה אלברשטיין:

היופי של יפו ועוגת גבינה

אז זהו. החלטתי סוף סוף להוציא על כתב את התשוקה שלי לאוכל .

השבוע, חליתי בדלקת עיניים שאילצה אותי להישאר בביתי שביפו, ועקב כך שוטטתי הרבה בסימטאות יפו העתיקה ושוק הפשפשים. אני ובן זוגי, עברנו ליפו בעקבות חברינו הטובים, שירה ורפי, שגילו את הקסם שלה הרבה לפנינו. השכונה, שלא תטעו לרגע, היא שכונת עוני בסופו של דבר, אבל פה, הקסם שלה מתחיל. הסמטאות הצרות בנות מאות השנים לעומת הפרוייקטים האלגנטים שקמים בה חדשות לבקרים, נותנים ביטוי ליופי העמוק של העיר. רוכלות על המדרכות מול מסעדות וטברנות ספק אלגנטיות ספק שכונתיות מעשירים את העיר בתרבותיות קולחת, סוחפת ומפנקת. תושבי המקום הישנים דוברי השפות הערבית, הרומנית והבולגרית מתערבבים בהלך רוח צעיר ואינטלקטואלי חדור אידיאלים ונהנתנות.
אני אוהב את השכונה שלי ואת שוק הפשפשים. אני אוהב לאכול במסעדה הבולגרית שמתחת לבית שלי "בויאנה", לשתות בירה בבר המופלא "מרגוזה", לקנות ירקות ופירות טריים ומלאי טעם וצבע במחירי שוק, ובשר  מיושן לעילא מקצביות אמיתיות, כדוגמת "חינאווי" הידוע, "הבשרים של זלמן", "אבו חילווא". אני אוהב את השלווה בימי שישי אחרי הצהרים כשהשבת נכנסת אט אט לרחובות, ובימי הקיץ החמים אני מוצא שלווה בג'ין וטוניק מריר-מתוק ומצנן ב"מרגוזה".

בכלל, יפו מעוררת את היצירתית הקולינרית שלי. המגורים ליד רפי, שהוא בערך תאום הנפש הקולינרית שלי, מוציאים מאיתנו סופי שבוע מלאי טעם, ואין בעינינו דרך יותר טובה מלכבד את השלווה המלכותית של השבת, מאשר ביין טוב, קוקטיילים פירותיים-מרים וחמוצים אפילו ואוכל,הרבה אוכל טוב ומלא אהבה.
אני רוצה שתבינו, שבעיניי האוכל הוא הגורם שמאחד אנשים. האוכל שלנו אוצר בחובו רגשות ותחושות שאנו משעינים על זכרונות ילדות רגשיות ונוסטלגיות. אוכל הוא סמל לעושר, לחגיגיות ולחום ובעיקר-לאהבה. למה? אני מניח שזה ניתן לתשובה במחקרים סוציולוגים. אני רק מתבונן ורואה את האושר בנגיסה, ואת פרץ החום מלעיסה רווית טעם.

הזמן הפנוי השבוע, בנוסף לתאווה שאוחזת בי בשיטוטי ביפו, הובילו אותי להכין עוגת גבינה. אחת כזאת שתהיה עשירה בטעם ונימוחה על החך. כזאת שמבט בה יחל הגרה של בלוטות הרוק בחלל הפה. כזאת שבא לך לחבק. באמת!
נכון ,ששבועות ממשמש ובא, וללא ספק העוגה שאני הכי אוהב להכין היא עוגת גבינה, אבל העיניין הוא, שכשאני צריך להתחבר לחום של מטבחה של אימי, אני צריך עוגה עם חום ואהבה. וזאת, חברי היקרים, היא עוגת הגבינה. אין יותר חום ואהבה מזה.

זאת עוגה בסגנון ניו יורק והיא אהובה עליי ביותר.כזאת, שהאפייה שלה על חום נמוך בשילוב עם גבינת השמנת, יוצרים מרקם מפתה ונימוח. היא לא מתוקה מדי, וכך אני אוהב אותה. יש בה שמץ של מליחות ברקע מגבינת השמנת ובסיס בצק פריך ברטון עשיר בחמאה וטעם. היא מכילה שכבה של תפוחי גרני סמית חמצמצים ועסיסיים שטופלו בטופי (אני הכנתי טופי לבן כי לא היה לי סוכר חום מה שהשאיר את הלבן של העוגה קצת מלכותי יותר. אפשר להכין טופי אמיתי מקרמל, כמובן, אבל אני מודה שקרמל תמיד נשרף לי, אז אני הולך לכיוון הבטוח) וציפוי שטרוייזל שניתן להמירו בשכבת שמנת חמוצה (מערבבים גביע שמנת חמוצה 15% לפחות עם כף אבקת סוכר וחצי כף אינסטנט פודינג וניל, ושופכים על העוגה בעודה חמה. זה חשוב, על מנת שהשמנת לא תגלוש למטה כשנוציא את העוגה מהתבנית, אלא תישאר יציבה).

עוגת גבינה ותפוחים בטופי לבן

לשכבת הבסיס-בצק פריך ברטון:

80 גרם חמאה קרה

80 גרם סוכר

1 ביצה

100 גרם קמח

1 שקית אבקת אפייה (10 גרם)

קורט מלח

לשכבת התפוחים בטופי :

2 תפוחי גרני סמית קשים ובינוניים

50 גרם סוכר (לבן לטופי לבן, וחום לטופי חום)

50 גרם חמאה

50 גרם שמנת מתוקה 38%

לעוגה :

4 חלמונים

80 גרם סוכר

3 גביעי גבינת שמנת 30% (במשקל כולל של 675 עד 700 גרם. ניתן להמיר חלק מהגבינה בגבינות רזות יותר אך אז העוגה תצא במרקם שונה,דליל יותר)

גביע שמנת חמוצה 15%

מעט תמצית וניל איכותית או גרעינים ממקל אחד

60 גרם אינסטנט פודינג וניל

3 חלבונים

100 גרם אבקת סוכר (סוכר טוב כאן באותה מידה)

לשכבת השטרוייזל (אופציונלי):

100 גרם חמאה

100 גרם סוכר

150 גרם קמח

אופן ההכנה:

• לשכבת הבצק: מכניסים את החמאה והסוכר לקערת המיקסר עם וו גיטרה (ניתן לעשות זאת גם עם מיקסר ידני בעל שתי זרועות הקצפה) ומערבלים על מהירות נמוכה. תוך כדי, מוסיפים את החלמונים, וממתינים כשתי דקות לחמאה והביצים להפוך למשחה יחסית חלקה (גושים קטנים של חמאה הם לא סוף העולם). מערבבים את הקמח, אבקת האפייה והמלח בקערה, ומוסיפים לקערת המיקסר. לשים את התערובת עד לקבלת בצק דביק ואחיד במירקמו. בתבנית קפיצית 24' ,שהנחנו בתחתיתה נייר אפייה, משטחים את הבצק בעזרת הידיים (קמחו את אצבעותיכם בקמח על מנת שהבצק לא יידבק. אין צורך להקפיד על פלס מוחלט. לא יבחינו בכך בכלל בסיום אפיית העוגה. רק דאגו להגיע לדפנות) אופים את התחתית בתנור שחומם ל150 מעלות ל15 דקות. אחר כך מורידים את החום ל130 מעלות ואופים עוד חצי שעה. מוציאים ומניחים לקירור.
• לשכבת התפוחים: קולפים ומגלענים את התפוחים. חותכים לפרוסות נאות ודי שמנמנות. מכניסים את החמאה, הסוכר, השמנת למחבת ומביאים לרתיחה. מוסיפים את התפוחים, ומקפיצים כשלוש דקות עד לריכוך התפוחים. מורידים מהאש, ומפזרים את התפוחים ללא הרוטב על הבסיס.יש להשאיר כחצי ס"מ מרווח בין הדפנות לתפוחים, בכדי לאפשר לעוגה להיתפס טוב יותר בתחתית הבצק.
• לשטרויזל: בקערת המיקסר על מהירות נמוכה, מערבבים את כל החומרים בעזרת וו גיטרה. נותנים למיקסר לעבוד כמספר דקות, עד שמתקבלים פירורים עדינים.ככל שניתן למיקסר לעבוד, הפירורים יהפכו גסים ומוצקים יותר.זה עיניין של טעם. אם נשארת לכם כמות של פירורים, ניתן לאחסן זאת בקופסא מפלסטיק בפריזר לתקופה של עד שנה אפילו, ולהשתמש מתי שרוצים-על עוגות בחושות,פאיים, טארטלטים, מאפינס ועוד.
• לעוגת הגבינה: מקציפים במיקסר את החלמונים עם הסוכר. במקביל, מערבבים היטב את הגבינה, השמנת חמוצה, הווניל והאינסטנט פודינג בקערה נפרדת. מוסיפים את תערובת החלמונים לתערובת הגבינה בתנועות קיפול. שוטפים היטב את קערת המיקסר והמקצף ומייבשים היטב במגבת נייר. מקציפים את החלבונים, וכשהקצף מלבין ומסמיך מוסיפים לאט לאט את אבקת הסוכר. ממשיכים להקציף, עד לקבלת קצף אחיד אך לא קשה מדי ואלסטי. מקפלים אותו לתערובת, ומוזגים לתבנית. מפזרים מעל מעט שטרויזל בשכבה לא אחידה. את העוגה אופים בשלושה חלקים: בתחילה יש לאפות אותה על חום של 150 מעלות למשך עשר דקות. אחר כך, מורידים את הטמפ' ל135 מעלות לעשרים דקות. אחר כך, יש לעבור עם סכין דקה בקצוות העוגה ולהפריד אותה מהדפנות (כך נמנע פיצוצים וקרעים בפני העוגה). יש לסובב את העוגה ולהכניסה לעוד 40 דקות. העוגה תהיה די חיוורת ולבנה וזה טוב. בסוף האפייה היא תהיה קשה למגע אך רועדת קצת.זה בסדר. אחרי שהעוגה תתקרר בחוץ, יש להכניסה למקרר למנוחת לילה. העוגה רק משביחה למחרת.
• הצעת הגשה והערה: ניתן לשמור את נוזלי התפוחים או לחילופין, להכין בנפרד רוטב טופי ולזלף על העוגה בעת ההגשה. את העוגה ניתן להכין עם כל פרי קשה שבא לכם כמו אפרסקים, אגסים, שזיפים, משמשים, דובדבנים, תותים ופירות יער.

לסיום, רק עוד דבר אחד קטן. זה הבלוג הראשון שלי והוא לא הכי מקצועי, אני יודע. אשמח לכל ביקורת בונה והצעות לשיפור וכן הצבעה על טעויות שברחו לי בלי ששמתי לב........